אכילה בימי הקורונה חלק 2
זהו החלק השני של המאמר על אכילה בימי הקורונה.
החלק הראשון כיסה שלושה נושאים. למה הם כאלו ומה אפשר לעשות כדי לעזור. זהו התקציר של הנקודות יחד עם הפתרונות המוצעים.
1. טבעי לרצות לאכול מזון זמין.
2. תזונה וחינוך
3. תזונה והרגלים
4. שתייה בזמן הארוחה
5. חומרי המזון
6. רעב
7.תרבות השפע
1.טבעי לרצות לאכול מזון זמין.
צורך שנוצר לשימור המין האנושי על מנת לשמר עודפי מזון בשכבת השומן של הגוף לפני היות המקרר.
ההבנה: הבנת המציאות חשובה כדי לשנות אותה. לעצור ולשאול מי אוכל?
אני או האדם שלפני מאתיים אלף שנה שלא היה לו מקרר?
בלי רגשות אשמה, נזיפה עצמית, עונש ומאבק.
2.תזונה וחינוך
הצורך למלא את המזווה, פשע לזרוק אוכל, שלוש ארוחות ביום, מהי ארוחה, פירמידת המזון
ההבנה: אין צורך לאגור מזון, בעיקר לא מזון מוכן, אפשר גם שתי ארוחות ביום, אפשר לשנות את המושג ארוחה, לשנות את הפירמידה.
3.תזונה והרגלים
אוכל זמין,תפריטים אחידים, הקיבה היא שק גמיש.
ההבנה: אוכל לא מיידי, כמות לארוחה אחת, נסו מאכלים שונים, לאמוד את כמות האוכל בצלחת.
מכאן מתחיל החלק השני
4.שתייה בזמן הארוחה
יש ויכוח מסביב לעניין. כמובן שאם המזון שלנו מלא במים, למשל מרק או פרות, אין ממש צורך בשתייה. אם המזון שלנו יבש יש בהחלט מצב לשתות עם הארוחה. זה ממלא את הבטן ומוריד את כמויות המזון.
שתייה נחשבת היא כמובן רק מים. (מיץ גזר סחוט טבעי גם הולך).
קולה, מיצים ממותקים, מים בטעמים, הם בעצם סוכר, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל וחומרים משמרים. אל תאמינו ל'טבעי' שכתוב שם.
ההבנה: לעשות את מה שמרגיש לנכון. איך עושים זאת? אם צמאים, שותים מעט ועוד קצת ועוד קצת.
5.חומרי המזון
הנושא רחב כים, לפחות כמה אנציקלופדיות אם לרדת לפרטים.
משתנה לפי המקום בכדור הארץ, האופנה והכלכלה.
אתן רק מספר נקודות
מזון טרי ומזון יבש
מזון מקומי ובעונה ומזון מיובא
מזון מהצומח ומזון מהחי
מזון חי מזון מת
* מזון טרי: מה שלוקח לו בין דקות ספורות ליממות ספורות להגיע לצלחת שלנו.
בימינו, אנחנו לא צדים את האוכל שלנו ולמי שאין גינה זה בלתי אפשרי. יחד עם זאת בחנות הירקות יש הרבה. פחות בסופרים כי שם יש להם מקררים והם מאחסנים את הסחורה לזמן יותר ארוך.
בחנות הירקות 'שלי' מגיעות יום יום משאיות של ירקות טריים.
הבנה: מזון טרי הוא זה שרוב הוויטמינים והמינרלים נשמרו אצלו בצורה המקורית, הוא מלא במים, הסוכרים שבו מתפרקים לאט ולא מעלים את רמת האינסולין יתר על המידה. להפוך אותו לחלק העיקרי בפירמידה יוסיף רק טוב לבריאות האנשים והעולם.
* מזון יבש הוא דגנים וקטניות.
האיכות שלו שהוא נשמר זמן רב למדי, מרוכז ולכן נצרך בכמויות קטנות ויש להכין אותו לפני שמבשלים אותו.
לרוב בעל ערך חלבוני גבוהה וערך תזונתי רב. כדאי לצרוך אותו קרוב ביותר לצורתו המקורית, המלאה.
למשל שיבולת שועל, בצורה הגסה שלה ולא בצורת קוואקר שעבר תהליכים וישר הופך לדייסה במים חמים. אורז מלא ולא מקולף.
ההבנה: אוכל מזין מאוד. עירוב של דגנים וקטניות יוצר חלבון מלא (את זה שטוענים שאנחנו לא יודעים לייצר ולכן חייבים לאכול בשר). ותבשיל של שעועית ואורז או שעועית ותירס, מחזיק אומות שלמות בחיים. בתבשיל כזה אין צורך להכניס בשר והוא ממלא את מנת החלבון היומית.
* מזון מקומי הוא מזון שגודל בארץ ומגיע בעונה שלו. הכי מומלץ.
ההבנה: הכי מומלץ
* מזון מיובא . כבר כל כך התרגלנו שמלפפונים ועגבניות יש כל השנה, וסלט הוא מלפפון ועגבנייה (אפילו בחורף) שזה 'מאלץ' את החקלאים לגדל בחממות ואת הסוחרים להביא עגבניות ומלפפונים ממקומות זרים.
למשל עכשיו יש בחנויות ענבים. מאיטליה. תפוחים מספרד וארה"ב.
נשמע נכון שהמוצרים הישראלים ילכו לארצות אחרות וארצות אחרות יביאו את אותם מוצרים לארץ?
אם למשל אני מתקררת ושותה לימון בדבש, הלימון מהעץ שבגינה שלי, יעזור לי פי עשר מלימון שנקטף אי שם בעולם ושהה במקררים, באוויר וקיבל חומרים שהגוף שלי לא מכיר.
הלימון בגינה קיבל את המים שאני שותה, את אותה השמש, גדל באדמה שעליה אני דורכת ומכוון בדיוק לצרכים שלי.
ההבנה: השתמשו במזון מקומי. זה לא רק יותר בריא אלא גם יותר הגיוני. יותר בריא לעולם (פחות מטוסי מטען מזהמים, או מה שנקרא היום פחות טביעת פחמן. אחד מהמסרים שהביאה הקורונה) ומה שיותר בריא לעולם, יותר בריא לאדם.
* מזון מהצומח: מכיל את כל אבות המזון, חלבונים, פחמימות ושומנים, ויטמינים מינרלים וסיבים תזונתיים. לא חסר לו דבר מהצרכים התזונתיים, יש בו את כל הטעמים: מתוק מלוח חמוץ חריף ומר, יש בו את כל המינרלים ואת כל הוויטמינים.
הבעיה היחידה שבגידול המוני יש צורך להשתמש בהרבה דשנים מרוכזים וחומרי הדברה. דרך אגב, גם צ'יפס ובירה זה צמחוני.
ההבנה: לצרוך אורגני מומלץ ויש היום יותר ויותר חוות אורגניות. יש גם את המכשור והידע לגדל אורגני בגידולים המספקים את הצריכה המקומית.
לחלופין, הצטרפו אל הגינה הקהילתית של הישוב או הפכו את הגינה שלכם לגידול ירקות. זה כף.
* מזון מן החי: באכילת מזון מהחי אנחנו בעצם אוכלים אוכל משומש. הפרה אוכלת עשב ואנחנו אוכלים את הפרה, חשבתם על זה פעם?
אם הפרה הייתה רועה במרעה טבעי אורגני, לא מטופלת בחומר נגד קרציות, לא מקבלת הורמונים, אנטיביוטיקה ועוד מנפלאות הגידולים התעשייתיים הייתי אומרת טוב.
לסבתא שלי היה לול, עבדתי ברפת, רעיתי כבשים. אז לא הבנתי. היום אני מתחלחלת למחשבה על הדברים שראיתי ועשיתי.
יחד עם זאת אכילת בשר חלחלה לתרבות באופן כל כך מושלם שרבים חושבים שאי אפשר בלעדיה. יותר מזה, מזהירים אותנו שללא אכילת בשר לא נשרוד.
עם תעשיית הבשר התרחבה גם תעשיית החלב. בתחילה שווק החלב בתור סידן ואז התברר שהסידן מהחלב לא נקלט כראוי ובעצם הסידן הזמין לנו הוא מהצומח. הרבה ויכוחים יש אם מוצרי החלב בריאים וחיוניים או גורמי מחלות.
בכללי, אני בדעת מורי לדיקור, משנת 1989 J.R Worsley: כל דבר במתינות כולל מתינות.
ההבנה: מאחר ומזון מן החי עובר כל כך הרבה תהליכים ומבזבז כל כך הרבה משאבים, כדאי להוריד את הכמות שאנחנו אוכלים בצורה משמעותית. פירור של עובדות אביא לכאן. גוגל יספק את השאר.
כדי לייצר קילו בשר יש צורך ב20,000 ליטר מים, פי 50 יותר מאשר יצור ק"ג חיטה ופי 15 יותר מק"ג של חלבון צמחי. ריכוז של גידולי בעלי חיים במקום אחד יוצר זיהום של מים וקרקע.
* מזון חי: מזון שלא עבר תהליכי עיבוד ולא עבר זמן רב עד הגיעו אל הצלחת.
ההבנה: ברור שכן (רק ללמוד לשאול את השאלות הנכונות).
* מזון מת: שעובד בתהליכים תעשייתיים, שקולף, הופרד, בושל, טוגן, שהוספו לו חמרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, סוכרים וממתיקים מלאכותיים. שנעטף פלסטיק, צלופן, אלומיניום, וקופסאות מחומרים לא מתכלים.
ההבנה: ברור שלא (קצת קשה לי לכתוב את זה אבל חלק גדול מהדברים שנקראים מזון הם לא). לימדו לקרוא את התווית. אל תאכלו את כל מה שמוכרים לכם, תרתי משמע. אפילו אם זה מה שאתם רגילים לו.
6. רעב
רעב מסמן לנו שהקיבה ריקה והיא מוכנה לעכל חומרי מזון, לפזר אותם בגוף ולתת לנו אנרגיה.
* לפני שהומצא השעון והומצאה 'התרבות', כשעדיין היינו ציידים לקטים, בטוח שלא אכלנו שלוש ארוחות. היה צורך לאסוף את האוכל, להכין אותו ורק אז לאכלו.
רעב הוא תחושה שאפשר לשלוט בה.
היא אפילו תחושה רצויה שפרושה שהגוף עיכל את המזון ועכשיו הוא מעביר אותו לפעולה.
ההבנה: לשנות את הרכב הארוחה, את כמות הארוחות, לשתות מים או שתייה חמה ולהגיע להרגלים מאוזנים אחרים.
* בחזרה לנקודה השנייה על תזונה וחינוך, אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה היו בארץ הרבה אנשים שסבלו רעב ולא יכלו לחשוב על זה שהילדים יהיו רעבים. לכן 'פיטמו' אותנו שלא נדע מצרות.
ההבנה: אין צורך לאגור מזון, בעיקר לא מזון מוכן, אפשר גם שתי ארוחות ביום, אפשר לשנות את המושג ארוחה, לשנות את הפירמידה.
*לפעמים הרעב נובע מחוסר איזון של אינסולין בדם. הבעיה מתחילה כשהאוכל שאנחנו אוכלים מתפרק מידית לסוכרים (כשאוכלים פחמימות 'נקיות': קמח לבן, תפוחי אדמה אורז וסוכר) רמת האינסולין בגוף עולה, האוכל מתפרק מידית ובגוף יש מלאי אינסולין ודבר לא נשאר לפרק. אז הגוף צועק חייבים למלא את הקיבה שוב ולרוב בסוכרים כדי למלא במהירות את המחסנים, דבר שגורם שוב לעליית האינסולין ושוב למעגל קטלני.
ההבנה: להוציא מהתפריט את מרבית הפחמימות הריקות (למשל לחם עם שוקולד החוצה, לחם מחמצת מקמח כוסמין עם טחינה, אבקת קקאו 90% וסילאן פנימה). לשלב פחמימות מלאות עם חלבונים מהחי (בהמשך).
*מכירים את הכלבים של פבלוב?
עשו ניסוי על כלבים וכל פעם שנתנו להם אוכל צלצלו בפעמון. אחר כך צלצלו בפעמון בלי לתת להם אוכל והם ריירו כהכנה לארוחה. החתולים שלי משתגעים כל פעם שהם שומעים ביצה נשברת (הם רגילים שאני נותנת להם ביצה).
אז ככה זה גם אצלנו. זוכרת כשהיינו בכיתה והמטפלת הגיעה עם העגלה של האוכל וצלצול הכלים וריח האוכל גרם לנו בדיוק את אותה תגובה של הכלבים.
ההבנה: בלי להשוות (כי לא בטוח מי יותר ייעלב), אנחנו גם יצורים של הרגלים. לבדוק מה הם ולשנות. לפעמים זה ממש קל ולפעמים לא. העובדה שנכשלתי פעם אחת לא אומרת שתמיד אכשל. מכירים את המשפט: אם לא הצלחת פעם, נסה שוב ושוב.
אדיסון אמר שהוא מצא 10,000 דרכים שבהן המנורה לא מצליחה לפעול...
רעב הוא תגובה בריאה של הגוף, הוא גם הרגל וגם התניה והוא נשלט.
7. תרבות השפע
אולי יותר נכון לקרוא לתרבות שאנו חיים בה תרבות הצריכה יותר מתרבות השפע. כי יש שפע ואנחנו רוצים עוד ועוד. והעוד זמין וזול.
יש שלושה קילו בעשר, שנים במחיר אחד ולהגדיל בשקל תשעים.
יש בדיחה על שתי נשים שיושבות במסעדה ומעבירות ביקורות: האוכל כל כך לא טעים אומרת האחת והשנייה מוסיפה והמנות כל כך קטנות.
יש כמה מושגים שאני רוצה לרשום פה שאני לא בדיוק יודעת מה להגיד עליהם אך בעיני הם מסמלים את השכנוע לצרוך עוד.
'להגדיל בשקל תשעים' (מהלך שיווקי מזהיר שהגדיל את ההכנסות ואת המשקל) .
מזון מהיר מטוגן בשמן או על המנגל.
בשר כל יום. (בתור קיבוצניקית, בשנות השבעים)
5 מוצרי חלב ביום (פרסום של תנובה, שנמכרה לסינים)
שתו חלב בשביל הסידן (מקווה שכבר כולם יודעים שזה לא נכון)
שלושה ליטר מים ביום (המלצה שיצאה מאז הכניסו את המים לבקבוקים).
ההבנה: לא להקשיב לפרסומות.
סיכום
בסיכום הבאתי את תקציר כל ההמלצות שכתבתי.
* הבנת המציאות חשובה כדי לשנות אותה. לעצור ולשאול מי אוכל?
אני או האדם שלפני מאתיים אלף שנה שלא היה לו מקרר?
בלי רגשות אשמה, נזיפה עצמית, עונש ומאבק.
* אין צורך לאגור מזון, בעיקר לא מזון מוכן, אפשר גם שתי ארוחות ביום, אפשר לשנות את המושג ארוחה, לשנות את הפירמידה.
* אוכל לא מיידי, כמות לארוחה אחת, נסו מאכלים שונים, לאמוד את כמות האוכל בצלחת.
* לעשות את מה שמרגיש לנכון. איך עושים זאת? אם צמאים, שותים מעט ועוד קצת ועוד קצת.
* מזון טרי הוא זה שרוב הוויטמינים והמינרלים נשמרו אצלו בצורה המקורית, הוא מלא במים, הסוכרים שבו מתפרקים לאט ולא מעלים את רמת האינסולין יתר על המידה. להפוך אותו לחלק העיקרי בפירמידה יוסיף רק טוב לבריאות האנשים והעולם.
* עירוב של דגנים וקטניות יוצר חלבון מלא (את זה שטוענים שאנחנו לא יודעים לייצר ולכן חייבים לאכול בשר). ותבשיל של שעועית ואורז או שעועית ותירס, מחזיק אומות שלמות בחיים. בתבשיל כזה אין צורך להכניס בשר והוא ממלא את מנת החלבון היומית.
* השתמשו במזון מקומי. זה לא רק יותר בריא אלא גם יותר הגיוני. יותר בריא לעולם (פחות מטוסי מטען מזהמים, או מה שנקרא היום פחות טביעת פחמן. אחד מהמסרים שהביאה הקורונה) ומה שיותר בריא לעולם, יותר בריא לאדם.
* מומלץ לצרוך אורגני ויש היום יותר ויותר חוות אורגניות. יש גם את המכשור והידע לגדל אורגני בגידולים המספקים את הצריכה המקומית.
לחלופין, הצטרפו אל הגינה הקהילתית של הישוב או הפכו את הגינה שלכם לגידול ירקות. זה כף.
* מאחר ומזון מן החי עובר כל כך הרבה תהליכים ומבזבז כל כך הרבה משאבים, כדאי להוריד את הכמות שאנחנו אוכלים בצורה משמעותית. פירור של עובדות אביא לכאן. גוגל יספק את השאר.
כדי לייצר קילו בשר יש צורך ב20,000 ליטר מים, פי 50 יותר מאשר יצור ק"ג חיטה ופי 15 יותר מק"ג של חלבון צמחי. ריכוז של גידולי בעלי חיים במקום אחד יוצר זיהום של מים וקרקע.
* (קצת קשה לי לכתוב את זה אבל חלק גדול מהדברים שנקראים מזון הם לא). לימדו לקרוא את התווית. אל תאכלו את כל מה שמוכרים לכם, תרתי משמע. אפילו אם זה מה שאתם רגילים לו.* לשנות את הרכב הארוחה, את כמות הארוחות, לשתות מים או שתייה חמה ולהגיע להרגלים מאוזנים אחרים.
* להוציא מהתפריט את מרבית הפחמימות הריקות (למשל לחם עם שוקולד החוצה, לחם מחמצת מקמח כוסמין עם טחינה, אבקת קקאו 90% וסילאן פנימה). לשלב פחמימות מלאות עם חלבונים מהחי
* אנחנו יצורים של הרגלים. לבדוק מה הם ולשנות. לפעמים זה ממש קל ולפעמים לא. העובדה שנכשלתי פעם אחת לא אומרת שתמיד אכשל. מכירים את המשפט: אם לא הצלחת פעם, נסה שוב ושוב.
אדיסון אמר שהוא מצא 10,000 דרכים שבהן המנורה לא מצליחה לפעול...
רעב הוא תגובה בריאה של הגוף, הוא גם הרגל וגם התניה והוא נשלט.
תודה שקראתם. אשמח להארות, הערות ושיתופים.
@רותם גופר דיקור ברוח.
החלק הראשון כיסה שלושה נושאים. למה הם כאלו ומה אפשר לעשות כדי לעזור. זהו התקציר של הנקודות יחד עם הפתרונות המוצעים.
1. טבעי לרצות לאכול מזון זמין.
2. תזונה וחינוך
3. תזונה והרגלים
4. שתייה בזמן הארוחה
5. חומרי המזון
6. רעב
7.תרבות השפע
צורך שנוצר לשימור המין האנושי על מנת לשמר עודפי מזון בשכבת השומן של הגוף לפני היות המקרר.
ההבנה: הבנת המציאות חשובה כדי לשנות אותה. לעצור ולשאול מי אוכל?
אני או האדם שלפני מאתיים אלף שנה שלא היה לו מקרר?
בלי רגשות אשמה, נזיפה עצמית, עונש ומאבק.
2.תזונה וחינוך
הצורך למלא את המזווה, פשע לזרוק אוכל, שלוש ארוחות ביום, מהי ארוחה, פירמידת המזון
ההבנה: אין צורך לאגור מזון, בעיקר לא מזון מוכן, אפשר גם שתי ארוחות ביום, אפשר לשנות את המושג ארוחה, לשנות את הפירמידה.
3.תזונה והרגלים
אוכל זמין,תפריטים אחידים, הקיבה היא שק גמיש.
ההבנה: אוכל לא מיידי, כמות לארוחה אחת, נסו מאכלים שונים, לאמוד את כמות האוכל בצלחת.
מכאן מתחיל החלק השני
4.שתייה בזמן הארוחה
יש ויכוח מסביב לעניין. כמובן שאם המזון שלנו מלא במים, למשל מרק או פרות, אין ממש צורך בשתייה. אם המזון שלנו יבש יש בהחלט מצב לשתות עם הארוחה. זה ממלא את הבטן ומוריד את כמויות המזון.
שתייה נחשבת היא כמובן רק מים. (מיץ גזר סחוט טבעי גם הולך).
קולה, מיצים ממותקים, מים בטעמים, הם בעצם סוכר, חומרי טעם וריח, צבעי מאכל וחומרים משמרים. אל תאמינו ל'טבעי' שכתוב שם.
ההבנה: לעשות את מה שמרגיש לנכון. איך עושים זאת? אם צמאים, שותים מעט ועוד קצת ועוד קצת.
5.חומרי המזון
הנושא רחב כים, לפחות כמה אנציקלופדיות אם לרדת לפרטים.
משתנה לפי המקום בכדור הארץ, האופנה והכלכלה.
אתן רק מספר נקודות
מזון טרי ומזון יבש
מזון מקומי ובעונה ומזון מיובא
מזון מהצומח ומזון מהחי
מזון חי מזון מת
* מזון טרי: מה שלוקח לו בין דקות ספורות ליממות ספורות להגיע לצלחת שלנו.
בימינו, אנחנו לא צדים את האוכל שלנו ולמי שאין גינה זה בלתי אפשרי. יחד עם זאת בחנות הירקות יש הרבה. פחות בסופרים כי שם יש להם מקררים והם מאחסנים את הסחורה לזמן יותר ארוך.
בחנות הירקות 'שלי' מגיעות יום יום משאיות של ירקות טריים.
הבנה: מזון טרי הוא זה שרוב הוויטמינים והמינרלים נשמרו אצלו בצורה המקורית, הוא מלא במים, הסוכרים שבו מתפרקים לאט ולא מעלים את רמת האינסולין יתר על המידה. להפוך אותו לחלק העיקרי בפירמידה יוסיף רק טוב לבריאות האנשים והעולם.
* מזון יבש הוא דגנים וקטניות.
האיכות שלו שהוא נשמר זמן רב למדי, מרוכז ולכן נצרך בכמויות קטנות ויש להכין אותו לפני שמבשלים אותו.
לרוב בעל ערך חלבוני גבוהה וערך תזונתי רב. כדאי לצרוך אותו קרוב ביותר לצורתו המקורית, המלאה.
למשל שיבולת שועל, בצורה הגסה שלה ולא בצורת קוואקר שעבר תהליכים וישר הופך לדייסה במים חמים. אורז מלא ולא מקולף.
ההבנה: אוכל מזין מאוד. עירוב של דגנים וקטניות יוצר חלבון מלא (את זה שטוענים שאנחנו לא יודעים לייצר ולכן חייבים לאכול בשר). ותבשיל של שעועית ואורז או שעועית ותירס, מחזיק אומות שלמות בחיים. בתבשיל כזה אין צורך להכניס בשר והוא ממלא את מנת החלבון היומית.
* מזון מקומי הוא מזון שגודל בארץ ומגיע בעונה שלו. הכי מומלץ.
ההבנה: הכי מומלץ
* מזון מיובא . כבר כל כך התרגלנו שמלפפונים ועגבניות יש כל השנה, וסלט הוא מלפפון ועגבנייה (אפילו בחורף) שזה 'מאלץ' את החקלאים לגדל בחממות ואת הסוחרים להביא עגבניות ומלפפונים ממקומות זרים.
למשל עכשיו יש בחנויות ענבים. מאיטליה. תפוחים מספרד וארה"ב.
נשמע נכון שהמוצרים הישראלים ילכו לארצות אחרות וארצות אחרות יביאו את אותם מוצרים לארץ?
אם למשל אני מתקררת ושותה לימון בדבש, הלימון מהעץ שבגינה שלי, יעזור לי פי עשר מלימון שנקטף אי שם בעולם ושהה במקררים, באוויר וקיבל חומרים שהגוף שלי לא מכיר.
הלימון בגינה קיבל את המים שאני שותה, את אותה השמש, גדל באדמה שעליה אני דורכת ומכוון בדיוק לצרכים שלי.
ההבנה: השתמשו במזון מקומי. זה לא רק יותר בריא אלא גם יותר הגיוני. יותר בריא לעולם (פחות מטוסי מטען מזהמים, או מה שנקרא היום פחות טביעת פחמן. אחד מהמסרים שהביאה הקורונה) ומה שיותר בריא לעולם, יותר בריא לאדם.
* מזון מהצומח: מכיל את כל אבות המזון, חלבונים, פחמימות ושומנים, ויטמינים מינרלים וסיבים תזונתיים. לא חסר לו דבר מהצרכים התזונתיים, יש בו את כל הטעמים: מתוק מלוח חמוץ חריף ומר, יש בו את כל המינרלים ואת כל הוויטמינים.
הבעיה היחידה שבגידול המוני יש צורך להשתמש בהרבה דשנים מרוכזים וחומרי הדברה. דרך אגב, גם צ'יפס ובירה זה צמחוני.
ההבנה: לצרוך אורגני מומלץ ויש היום יותר ויותר חוות אורגניות. יש גם את המכשור והידע לגדל אורגני בגידולים המספקים את הצריכה המקומית.
לחלופין, הצטרפו אל הגינה הקהילתית של הישוב או הפכו את הגינה שלכם לגידול ירקות. זה כף.
* מזון מן החי: באכילת מזון מהחי אנחנו בעצם אוכלים אוכל משומש. הפרה אוכלת עשב ואנחנו אוכלים את הפרה, חשבתם על זה פעם?
אם הפרה הייתה רועה במרעה טבעי אורגני, לא מטופלת בחומר נגד קרציות, לא מקבלת הורמונים, אנטיביוטיקה ועוד מנפלאות הגידולים התעשייתיים הייתי אומרת טוב.
לסבתא שלי היה לול, עבדתי ברפת, רעיתי כבשים. אז לא הבנתי. היום אני מתחלחלת למחשבה על הדברים שראיתי ועשיתי.
יחד עם זאת אכילת בשר חלחלה לתרבות באופן כל כך מושלם שרבים חושבים שאי אפשר בלעדיה. יותר מזה, מזהירים אותנו שללא אכילת בשר לא נשרוד.
עם תעשיית הבשר התרחבה גם תעשיית החלב. בתחילה שווק החלב בתור סידן ואז התברר שהסידן מהחלב לא נקלט כראוי ובעצם הסידן הזמין לנו הוא מהצומח. הרבה ויכוחים יש אם מוצרי החלב בריאים וחיוניים או גורמי מחלות.
בכללי, אני בדעת מורי לדיקור, משנת 1989 J.R Worsley: כל דבר במתינות כולל מתינות.
ההבנה: מאחר ומזון מן החי עובר כל כך הרבה תהליכים ומבזבז כל כך הרבה משאבים, כדאי להוריד את הכמות שאנחנו אוכלים בצורה משמעותית. פירור של עובדות אביא לכאן. גוגל יספק את השאר.
כדי לייצר קילו בשר יש צורך ב20,000 ליטר מים, פי 50 יותר מאשר יצור ק"ג חיטה ופי 15 יותר מק"ג של חלבון צמחי. ריכוז של גידולי בעלי חיים במקום אחד יוצר זיהום של מים וקרקע.
* מזון חי: מזון שלא עבר תהליכי עיבוד ולא עבר זמן רב עד הגיעו אל הצלחת.
ההבנה: ברור שכן (רק ללמוד לשאול את השאלות הנכונות).
* מזון מת: שעובד בתהליכים תעשייתיים, שקולף, הופרד, בושל, טוגן, שהוספו לו חמרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, סוכרים וממתיקים מלאכותיים. שנעטף פלסטיק, צלופן, אלומיניום, וקופסאות מחומרים לא מתכלים.
ההבנה: ברור שלא (קצת קשה לי לכתוב את זה אבל חלק גדול מהדברים שנקראים מזון הם לא). לימדו לקרוא את התווית. אל תאכלו את כל מה שמוכרים לכם, תרתי משמע. אפילו אם זה מה שאתם רגילים לו.
6. רעב
רעב מסמן לנו שהקיבה ריקה והיא מוכנה לעכל חומרי מזון, לפזר אותם בגוף ולתת לנו אנרגיה.
* לפני שהומצא השעון והומצאה 'התרבות', כשעדיין היינו ציידים לקטים, בטוח שלא אכלנו שלוש ארוחות. היה צורך לאסוף את האוכל, להכין אותו ורק אז לאכלו.
רעב הוא תחושה שאפשר לשלוט בה.
היא אפילו תחושה רצויה שפרושה שהגוף עיכל את המזון ועכשיו הוא מעביר אותו לפעולה.
ההבנה: לשנות את הרכב הארוחה, את כמות הארוחות, לשתות מים או שתייה חמה ולהגיע להרגלים מאוזנים אחרים.
* בחזרה לנקודה השנייה על תזונה וחינוך, אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה היו בארץ הרבה אנשים שסבלו רעב ולא יכלו לחשוב על זה שהילדים יהיו רעבים. לכן 'פיטמו' אותנו שלא נדע מצרות.
ההבנה: אין צורך לאגור מזון, בעיקר לא מזון מוכן, אפשר גם שתי ארוחות ביום, אפשר לשנות את המושג ארוחה, לשנות את הפירמידה.
*לפעמים הרעב נובע מחוסר איזון של אינסולין בדם. הבעיה מתחילה כשהאוכל שאנחנו אוכלים מתפרק מידית לסוכרים (כשאוכלים פחמימות 'נקיות': קמח לבן, תפוחי אדמה אורז וסוכר) רמת האינסולין בגוף עולה, האוכל מתפרק מידית ובגוף יש מלאי אינסולין ודבר לא נשאר לפרק. אז הגוף צועק חייבים למלא את הקיבה שוב ולרוב בסוכרים כדי למלא במהירות את המחסנים, דבר שגורם שוב לעליית האינסולין ושוב למעגל קטלני.
ההבנה: להוציא מהתפריט את מרבית הפחמימות הריקות (למשל לחם עם שוקולד החוצה, לחם מחמצת מקמח כוסמין עם טחינה, אבקת קקאו 90% וסילאן פנימה). לשלב פחמימות מלאות עם חלבונים מהחי (בהמשך).
*מכירים את הכלבים של פבלוב?
עשו ניסוי על כלבים וכל פעם שנתנו להם אוכל צלצלו בפעמון. אחר כך צלצלו בפעמון בלי לתת להם אוכל והם ריירו כהכנה לארוחה. החתולים שלי משתגעים כל פעם שהם שומעים ביצה נשברת (הם רגילים שאני נותנת להם ביצה).
אז ככה זה גם אצלנו. זוכרת כשהיינו בכיתה והמטפלת הגיעה עם העגלה של האוכל וצלצול הכלים וריח האוכל גרם לנו בדיוק את אותה תגובה של הכלבים.
ההבנה: בלי להשוות (כי לא בטוח מי יותר ייעלב), אנחנו גם יצורים של הרגלים. לבדוק מה הם ולשנות. לפעמים זה ממש קל ולפעמים לא. העובדה שנכשלתי פעם אחת לא אומרת שתמיד אכשל. מכירים את המשפט: אם לא הצלחת פעם, נסה שוב ושוב.
אדיסון אמר שהוא מצא 10,000 דרכים שבהן המנורה לא מצליחה לפעול...
רעב הוא תגובה בריאה של הגוף, הוא גם הרגל וגם התניה והוא נשלט.
7. תרבות השפע
אולי יותר נכון לקרוא לתרבות שאנו חיים בה תרבות הצריכה יותר מתרבות השפע. כי יש שפע ואנחנו רוצים עוד ועוד. והעוד זמין וזול.
יש שלושה קילו בעשר, שנים במחיר אחד ולהגדיל בשקל תשעים.
יש בדיחה על שתי נשים שיושבות במסעדה ומעבירות ביקורות: האוכל כל כך לא טעים אומרת האחת והשנייה מוסיפה והמנות כל כך קטנות.
יש כמה מושגים שאני רוצה לרשום פה שאני לא בדיוק יודעת מה להגיד עליהם אך בעיני הם מסמלים את השכנוע לצרוך עוד.
'להגדיל בשקל תשעים' (מהלך שיווקי מזהיר שהגדיל את ההכנסות ואת המשקל) .
מזון מהיר מטוגן בשמן או על המנגל.
בשר כל יום. (בתור קיבוצניקית, בשנות השבעים)
5 מוצרי חלב ביום (פרסום של תנובה, שנמכרה לסינים)
שתו חלב בשביל הסידן (מקווה שכבר כולם יודעים שזה לא נכון)
שלושה ליטר מים ביום (המלצה שיצאה מאז הכניסו את המים לבקבוקים).
ההבנה: לא להקשיב לפרסומות.
סיכום
בסיכום הבאתי את תקציר כל ההמלצות שכתבתי.
* הבנת המציאות חשובה כדי לשנות אותה. לעצור ולשאול מי אוכל?
אני או האדם שלפני מאתיים אלף שנה שלא היה לו מקרר?
בלי רגשות אשמה, נזיפה עצמית, עונש ומאבק.
* אין צורך לאגור מזון, בעיקר לא מזון מוכן, אפשר גם שתי ארוחות ביום, אפשר לשנות את המושג ארוחה, לשנות את הפירמידה.
* אוכל לא מיידי, כמות לארוחה אחת, נסו מאכלים שונים, לאמוד את כמות האוכל בצלחת.
* לעשות את מה שמרגיש לנכון. איך עושים זאת? אם צמאים, שותים מעט ועוד קצת ועוד קצת.
* מזון טרי הוא זה שרוב הוויטמינים והמינרלים נשמרו אצלו בצורה המקורית, הוא מלא במים, הסוכרים שבו מתפרקים לאט ולא מעלים את רמת האינסולין יתר על המידה. להפוך אותו לחלק העיקרי בפירמידה יוסיף רק טוב לבריאות האנשים והעולם.
* עירוב של דגנים וקטניות יוצר חלבון מלא (את זה שטוענים שאנחנו לא יודעים לייצר ולכן חייבים לאכול בשר). ותבשיל של שעועית ואורז או שעועית ותירס, מחזיק אומות שלמות בחיים. בתבשיל כזה אין צורך להכניס בשר והוא ממלא את מנת החלבון היומית.
* השתמשו במזון מקומי. זה לא רק יותר בריא אלא גם יותר הגיוני. יותר בריא לעולם (פחות מטוסי מטען מזהמים, או מה שנקרא היום פחות טביעת פחמן. אחד מהמסרים שהביאה הקורונה) ומה שיותר בריא לעולם, יותר בריא לאדם.
* מומלץ לצרוך אורגני ויש היום יותר ויותר חוות אורגניות. יש גם את המכשור והידע לגדל אורגני בגידולים המספקים את הצריכה המקומית.
לחלופין, הצטרפו אל הגינה הקהילתית של הישוב או הפכו את הגינה שלכם לגידול ירקות. זה כף.
* מאחר ומזון מן החי עובר כל כך הרבה תהליכים ומבזבז כל כך הרבה משאבים, כדאי להוריד את הכמות שאנחנו אוכלים בצורה משמעותית. פירור של עובדות אביא לכאן. גוגל יספק את השאר.
כדי לייצר קילו בשר יש צורך ב20,000 ליטר מים, פי 50 יותר מאשר יצור ק"ג חיטה ופי 15 יותר מק"ג של חלבון צמחי. ריכוז של גידולי בעלי חיים במקום אחד יוצר זיהום של מים וקרקע.
* (קצת קשה לי לכתוב את זה אבל חלק גדול מהדברים שנקראים מזון הם לא). לימדו לקרוא את התווית. אל תאכלו את כל מה שמוכרים לכם, תרתי משמע. אפילו אם זה מה שאתם רגילים לו.* לשנות את הרכב הארוחה, את כמות הארוחות, לשתות מים או שתייה חמה ולהגיע להרגלים מאוזנים אחרים.
* להוציא מהתפריט את מרבית הפחמימות הריקות (למשל לחם עם שוקולד החוצה, לחם מחמצת מקמח כוסמין עם טחינה, אבקת קקאו 90% וסילאן פנימה). לשלב פחמימות מלאות עם חלבונים מהחי
אדיסון אמר שהוא מצא 10,000 דרכים שבהן המנורה לא מצליחה לפעול...
רעב הוא תגובה בריאה של הגוף, הוא גם הרגל וגם התניה והוא נשלט.
תודה שקראתם. אשמח להארות, הערות ושיתופים.
@רותם גופר דיקור ברוח.
תגובות
הוסף רשומת תגובה